התמודדות עם התנהגויות מאתגרות – תפקידם של הורים ובני משפחה
במפגש זה יוצגו תרחישים שונים המדגימים כיצד אנו "מעודדים" לעתים נקיטת דפוס התנהגות בלתי רצוי אצל ילדינו, במקום בו היינו יכולים לחנכם לשליטה עצמית ולאיפוק.
עידוד התנהגות בלתי נאותה אינו נעשה במתכוון וברוב המקרים מקורו בכוונות טובות של הורים ושל מחנכים. אנו באמת ובתמים מעוניינים לתמוך בילדינו ולתרום לכך שיהיו בטוחים,
שמחים וטובי לב. במקרים רבים אנו משיגים "הקלה לטווח קצר" )לדוגמה, הילדים מפסיקים "לנדנד"(, אך באותה הזדמנות אנו מלמדים אותם לבצע התנהגויות בלתי נאותות כדי להשיג
את מבוקשם. התנהגויות מעין אלה עלולות להתפתח תוך זמן לא רב לאלימות לשמה. כל התרחישים שיוצגו מתייחסים לעקרונות המסבירים כיצד מתפתחת התנהגות בלתי נאותה
ואף התנהגות חריגה. כל תרחיש מלווה בהצעות – כיצד ניתן להימנע מעידוד התנהגות בלתי נאותה מחד, ולהקנות מיומנויות איפוק, שליטה עצמית ומוטיבציה, מאידך.
תפקידם של ההורים בהקשר זה הנו ראשון במעלה. קשה לצפות מגורמים "חיצוניים" לבית ולמשפחה להשפיע בצורה משמעותית על התנהגותם של הילדים. לפיכך, מוצע בזאת כי
הורים ובני משפחה יהיו רגישים לתהליכים אלה ויגלו מחויבות להקניית הערכים הרצויים והמיומנויות הנדרשות להצלחת הילדים. יוצעו הליכים שנמצאו יעילים להפחתת התנהגות
בלתי נאותה ולהקניית שליטה עצמית ומוטיבציה לשיתוף פעולה בבית. גם במציאות בה ההורים רואים עצמם "חברים" של ילדיהם ועושים רבות כדי "למצוא חן בעיניהם", ניתן להשיג יעדים חינוכיים חשובים מבלי לפגוע במרקם היחסים החיובי והעדין עם הילדים. זהו מעין ריקוד עדין בין הרצון לא לבלבל את הילדים או להסתכסך אתם מחד, לבין הקניית מיומנויות חשובות שיאפשרו להפחית התנהגויות מאתגרות ולהגביר שיתוף
פעולה ופרגון, מאידך.
